#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד תוקעין התקיעות על סדר הברכות?	"יש בזה כמה מנהגים:<br>1) מנהג הישן לתקוע תשר""ת במלכיות, תש""ת בזכרונות, תר""ת בשופרות (רי""ף, טור) [דס""ל דרק סדר אחד דאורייתא (תוס') א""נ סומכין על רב האי גאון דס""ל כל קולות של תרועה כשרות (ב""י), והוסיף הערוה""ש (סעי' ד') בדוקא רצו לנהוג כן להורות לנו דהעיקר כרב האי גאון דכולם כשרים מעיקר הדין ואין בזה ספק כלל {וכמ""ש בריב""ש (סי' ל""ח) דטוב שלא לומר זרעו יעקב להורות דעשו אינן בכלל זרע יצחק וכמ""ש למעלה (סי' תקצ""א סעי' ז')}]<br>2) ר""ת תיקן לתקוע תשר""ת בכל ברכה [דאין הקול אחר הפסק], ולא תוקעין תשר""ת תש""ת תר""ת משום טרחא דציבורא (מ""ב ס""ק ג')<br>3) הערוך ס""ל שיתקע תשר""ת תש""ת תר""ת בכל ברכה (טור), וכן הביא המ""ב (ס""ק ד') בשם השל""ה דכן נכון לעשות<br>4) המחבר כתב שנוהגין לתקוע תשר""ת ג' פעמים במלכיות, תש""ת ג' פעמים בזכרונות, ותר""ת ג' פעמים בשופרות, וביאר הגר""א (ס""ק ג') דס""ל כראבי""ה בשם רבינו יואל וכמנהג מגנצא דאם טועה צריך לחזור לתחילת הסימן וא""כ אינו יכול לעשות כמנהג הערוך והשל""ה {וצ""ל דס""ל דסגי לתקוע כל התקיעות או במלכיות או בזכרונות או בשופרות, וכן מצינו במ""ב לעיל (סי' תק""צ ס""ק כ""ג) דיכול לתקוע תקיעה בסוף מלכיות ומהני לתקיעה בזכרונות (ר""י באק)}, אכן המהר""ם בנעט והערוה""ש מתמיהים מהו המקור להמחבר, והערוה""ש (סעי' ג') מצדד דהוא ט""ס."	סימן תקצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד להתקיעות על הברכות?	"כן (מג""א ריש סימן), ומ""מ בדיעבד יוצא בישיבה (פמ""ג א""א ריש סימן, מ""ב ס""ק ב')"	סימן תקצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תוקעין בתפילה בלחש?	"כתב מג""א (ריש סימן) דיש שהיו נוהגין כן [וכן הביא הטור בשם הערוך דהיו משלימין מאה קולות כנגד אם סיסרא] אבל אינו לכתחילה, אלא כתב המ""ב (ס""ק א') דטוב להשלים התקיעות אחר תפילה, אכן הכה""ח (ס""ק א') הביא ע""פ האריז""ל לתקוע בתפילת לחש"	סימן תקצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים 1) היום הרת עולם 2) וארשת שפתינו?	"1) אומרים היום הרת עולם אפי' בשבת (רמ""א), וביאר הלבוש משום דבתשרי נברא העולם אבל הקשה המג""א (ס""ק א') מתוס' (ר""ה כ""ז ע""א) דהא קיי""ל כר' יהושע דבניסן נברא העולם אלא עלה במחשבה להיבראות בתשרי (מ""ב ס""ק ה') [וביאר הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') ומחה""ש דהרת לשון הריון, דזהו העולה במחשבה] 2) אומרים ארשת שפתינו רק בחול ולא בשבת (רמ""א) [דלא כהמהרי""ל דס""ל דאומרו אפי' בשבת (דרכ""מ ס""ק ג')]"	סימן תקצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלשון אם כבנים אם כעבדים?	"פי' הערוה""ש (סעי' ו') ע""פ הגמ' קידושין (ל""ו ע""א) דלפי ר' יהודה אינו נקרא בנים אלא כשעושין רצונו ואם לאו קרוים עבדים, וכיון שאין אנו יודעים מצבנו, מתפללין בין אם אנו כבנים בין אם אנו כעבדים {ויש סוברים דקיי""ל כר""מ שם דלעולם קרוים בנים}"	סימן תקצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד צריך לתקוע על סדר הברכות?	"הכל בו והב""י בשם הארחות חיים כתבו דיחיד א""צ לשמוע התקיעות על סדר הברכות [דלא כרדב""ז (ח""א סי' שמ""ז) דס""ל דיחיד מותר להפסיק (שע""ת ס""ק ג.)] {וצ""ב קצת לפי הערוך דס""ל דתוקעין בתפילת לחש מאי שנא מיחיד, ותי' הערוה""ש (סעי' א') דדוקא ברבים תוקעין שזכות הרבים גדול מאד ולא ביחיד}, אבל טוב לשמוע התקיעות קודם מוסף (כל בו, ארחות חיים, רמ""א), אבל הגר""א (ס""ק ט') מדייק מרש""י (ל""ד ע""ב) דתוקע אחר תפילת מוסף, והכריע המ""ב (ס""ק ז') לכתחילה כהרמ""א אבל בדיעבד יכול לתקוע אחר מוסף"	סימן תקצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מפסיק 1) בין הברכות להתקיעות 2) בשעת התקיעות 3) בין התקיעות?	"1) אסור להפסיק לכתחילה אפי' לצורך התקיעות אלא אם צריך לשוח כגון להביא השופר, ובדיעבד אם שח לצורך התקיעות יצא אבל שלא לצורך התקיעות [ואפי' אם היה לצורך תפילה] צריך לחזור ולברך (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק כ""א) {ואם רק התוקע הפסיק פשוט דאין השומעים צריכים לחזור ולברך דלא דמי לברכת המוציא דהתם המברך אסור לברך אלא כשהוא אוכל ג""כ משא""כ בברכת המצות יכול לברך משום ערבות אפי' אם אינו מקיים מצותו} 2) אסור אפי' לרוק או להשמיע שאר קולות (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק י'), וזהו דוקא השומעין אבל התוקע מותר (שעה""צ ס""ק י""א) 3) לכתחילה מותר לשוח לצרכי תקיעות או תפילות [והדה""ח מחמיר שלא להפסיק בתפילה באמצע תקיעות דמיושב ולפיכך רק יהרהר היהי רצון הנדפס במחזורים, והיעב""ץ מקיל (מ""ב ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק ט""ו)] [ולפי המהרל""ח מותר להפסיק אפי' בשאר דברים, וכן הביא הב""י בשם הר""ן ורז""ה, אבל לא קיי""ל כוותייהו (שעה""צ ס""ק י""ד)], ובדיעבד אם הפסיק בשאר דברים לא יחזור לברך [דאינו דומה לתפילין דצריך לברך עוד פעם דשאני התם דהוא ב' מצות משא""כ הכא דכולא חדא מצוה היא וכבר התחיל המצוה בתקיעה ראשונה וכמ""ש בבדיקת חמץ {ואע""פ ששאני בדיקת חמץ דמקיים מצוה במה שבדק מקום אחד משא""כ הכא עדיין לא קיים מצותו עד שתוקע כולם מ""מ משמע כאן ומסי' תקפ""ה דלאחר שתקע אחת חל הברכה עליו ואם הפסיק אח""כ א""צ לחזור ולברך}] [ודלא כהגהות מיימוניות בשם רבינו שמחה דס""ל דצריך לחזור ולברך אם הפסיק לשאר דברים (ב""י)] (מג""א ס""ק ג' - ד', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן תקצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכת אשר יצר?	"כתב הפנ""י (ר""ה ל""ד ע""ב) דמלשון הרי""ף משמע דדינו כבאמצע ברכת ק""ש וא""כ אסור לומר אשר יצר אבל מסתימת הפוסקים משמע דמותר, וכן פסק השבט הלוי (ח""ז סי' ע""ט) והמנח""י (ח""ג סי' מ""ד)"	סימן תקצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אחר תקיעות דמעומד?	"מסתבר דמותר להפסיק, אבל כתב החיי""א (כלל קמ""א סעי' ט') דאין להפסיק עד אחר כל הקולות, וכן נקט הכה""ח (ס""ק י""ז) {וצ""ב}"	סימן תקצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק בין השברים לתרועה?	"צריך לחזור ולתקוע, ואפי' אם שח לצורך התקיעות, דקלקל את התרועה (מ""ב ס""ק י""ג, שעה""צ ס""ק י""ח) "	סימן תקצב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בעל תוקע דתקיעות דמיושב ראוי לתקוע התקיעות דמעומד?	"אינו מחויב אבל ראוי לעשות כן שהמתחיל מצוה אומרים לו גמור, אכן כתב המג""א (ס""ק ז') דזהו דוקא בזמנם אבל בזמנינו נוהגין בקצת מקומות לכבד אחר בתקיעות אחרות (מ""ב ס""ק י""ז), ועי' מש""כ לעיל סי' תקפ""ה סעי' ד'"	סימן תקצב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחר תוקע, איפה עומד?	"במקומו, וא""צ לעמוד על הבימה (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ז), ועי' מש""כ לעיל סי' תקפ""ה"	סימן תקצב סעיף ד		
